איך נלחמים ב"הלם בקום" – שישה טיפים שחשוב לדעת:

טיפ מספר 1 

המושג "הלם בקו"ם" לא הומצא סתם… כל המתגייסים מרגישים המומים במידה כזו או אחרת. יש כאלה שמצליחים להסתיר זאת טוב מאחרים. הגיוס לצבא הוא שינוי עצום, כמו מעבר לארץ אחרת או אפילו לכוכב אחר. ביום הגיוס עוברים במעבר חד ובבת אחת לעולם ובו מראות, טעמים, ריחות, קולות, כללים וחוקים השונים לגמרי מכל מה שהכרנו עד עכשיו. כל חייל וחיילת מרגישים בימים הראשונים קצת (או הרבה…) מבולבלים ואבודים.

מה עושים?  קודם כל לא נבהלים! זה קורה לכולם וזה חולף. לוקחים אויר ויודעים שלמרות שהכל מבחוץ כל כך השתנה. אני עדיין אני.

טיפ מספר 2

כמו שכבר אמרנו, המעבר לצבא הוא מעבר לעולם שונה לחלוטין וכולם מגיבים לעולם החדש הזה במידה לא קטנה של שוק. למדנו בטיפ הקודם לנשום עמוק, לדעת שזה עובר ולזכור שגם אם הכל מבחוץ שונה, מבפנים אני עדיין אני.

מה עוד אפשר לעשות? מצאו חבר! הרבה יותר קל לעבור דברים קשים יחד מאשר לבד. הסתכלו סביב ומצאו מישהו שנראה לכם שתסתדרו איתו ותוכלו לעזור אחד לשני. תתארגנו ביחד, תזכירו אחד לשני דברים חשובים (כמו באיזה צד שמים את הכומתה למשל). לכו יחד לאכול, להתקלח. עדיין תרגישו המומים ומבולבלים אך הרבה פחות בודדים!

טיפ מספר 3

כמו שכבר אמרנו, המעבר לצבא הוא מעבר לעולם שונה לחלוטין וכולם מגיבים לעולם החדש הזה במידה לא קטנה של שוק. למדנו בטיפים הקודמים לנשום עמוק, לדעת שזה עובר ולזכור שגם אם הכל מבחוץ שונה, מבפנים אני עדיין אני. למדנו גם שכדאי מאוד למצוא חבר אחד או יותר.

מה עוד אפשר לעשות? הביאו אתכם חפצים שיזכירו לכם את הבית. לפעמים נדמה לחיילים שהם השאירו בבית את מי שהם ואין להם מושג מיהם בצבא. האמת היא שאתם ממשיכים להיות אתם אבל לפעמים העוצמה בה נוחתת עליכם המערכת הצבאית – משכיחה את זה מכם. חשוב לזכור כל הזמן שכל מה שהייתי לפני הצבא אני ממשיך להיות גם אחרי הגיוס. אם הייתי מצחיק – הצבא לא יכול לקחת לי את חוש ההומור, אם אני אחראי – אני ממשיך להיות כזה, אם אני חכם – כנ"ל וכו' וכו'. קחו אתכם ספר, מוזיקה, חולצה, משחק קטן וכל דבר אחר שעובר אתכם מהבית לצבא ובחזרה ומזכיר לכם שגם אתם של הבית, מגיעים אתכם לצבא ולא באמת נשארים מאחור.

טיפ מספר 4

כמו שכבר אמרנו, המעבר לצבא הוא מעבר לעולם שונה לחלוטין וכולם מגיבים לעולם החדש הזה במידה לא קטנה של שוק. למדנו בטיפים הקודמים לנשום עמוק, לדעת שזה עובר ולזכור שגם אם הכל מבחוץ שונה, מבפנים אני עדיין אני. למדנו להביא אתנו מזכרת מהבית שתזכיר לנו זאת ולמדנו גם שכדאי מאוד למצוא חבר אחד או יותר.

מה עוד אפשר לעשות? אגלה לכם סוד שעליו מבוססות הפסיכולוגיה, הרפואה וכל שאר מקצועות הטיפול. הכי עוזר – לעזור לאחרים! כשאני עוסק בבעיות של מישהו אחר אני שוכח לרגע את הבעיות שלי. התבוננו מסביבכם, מצאו את זה שנראה לכם שהכי קשה לו והציעו לו עזרה. דחפו ועודדו אותו במסע, עזרו לו להתכונן למבחן או הזמינו אותו לשבת עם החבר'ה. לא תאמינו כמה תשתפר הרגשתכם…. וזה גם לא מזיק לקרמה (;

טיפ מספר 5

כמו שכבר אמרנו, המעבר לצבא הוא מעבר לעולם שונה לחלוטין וכולם מגיבים לעולם החדש הזה במידה לא קטנה של שוק. למדנו בטיפים הקודמים לנשום עמוק, לדעת שזה עובר ולזכור שגם אם הכל מבחוץ שונה, מבפנים אני עדיין אני. למדנו להביא אתנו מזכרת מהבית שתזכיר לנו זאת ולמדנו גם שכדאי מאוד למצוא חבר אחד או יותר וגם לעזור לחבר במצוקה.

מה עוד אפשר לעשות? הביאו את עצמכם לידי ביטוי. חיילים וחיילות רבים מרגישים שהצבא לקח מהם את הייחוד שלהם. הצבא אמנם דורש אחידות כל כך גדולה בהופעה ובהתנהגות, שפעמים רבות זה אכן מרגיש כך. אבל, זה לא באמת נכון. כל החברים שלכם הם בני אדם ייחודיים ושונים זה מזה ואפילו המפקדים שלכם כאלה. יש חיילים שמגיעים מרוב בהלה, למצב של ביטוי שלילי של הייחוד שלהם והופכים להיות: החוצפן של הכיתה, המאחר של המחלקה, השוקיסט של הפלוגה וכדומה. זאת אמנם דרך להתבלט, אך לא הדרך הטובה ביותר. נסו להביא את הייחוד שלכם לידי ביטוי באופן חיובי: אם יש לכם תחום שאתם חזקים בו, כמו ספורט, גאוגרפיה, מוזיקה, גרפיקה – הציעו לתרום מכשרונכם בצבא. הגרפיקאי יכול לעצב חולצות סוף טירונות. הספורטאי יכול להעביר אימון בוקר. הגאוגרף יכול להעביר סקירה על אזור הבסיס והמוזיקאי לנגן לחבר'ה באוהל.

טיפ מספר 6:

כמו שכבר אמרנו, המעבר לצבא הוא מעבר לעולם שונה לחלוטין וכולם מגיבים לעולם החדש הזה במידה לא קטנה של שוק. למדנו בטיפים הקודמים לנשום עמוק, לדעת שזה עובר ולזכור שגם אם הכל מבחוץ שונה, מבפנים אני עדיין אני. למדנו להביא אתנו מזכרת מהבית שתזכיר לנו זאת ולמדנו גם שכדאי מאוד למצוא חבר אחד או יותר.

מה עוד אפשר לעשות? אל תיבהלו מתגובות קיצוניות שלכם. זכרו שאף פעם בעבר לא הייתם במסגרת דומה לצבא. לא נדרשתם למשמעת כזאת, לא הייתם צריכים לציית לפקודות, לא לישון עם אנשים שאתם לא מכירים ולאו דווקא מוצאים חן בעיניכם, לא לאכול בחדר אוכל צבאי… ואלו רק חלק מהדוגמאות. כגודל השוני בין המערכת הצבאית לבין כל מה שהכרתם קודם, כך עוצמת התגובה. כמעט לכל חייל וחיילת יש רגע של בהלה מציפה ומשתקת. לפעמים זה קורה יום לפני הגיוס, לפעמים בטירונות, לפעמים כש"נופל האסימון" שזה הולך להימשך ככה עוד שנתיים – שלוש, שזה מרוץ למרחקים ארוכים. דעו, אתם לא לבד! כמעט כולם עוברים את זה. נשמו עמוק, הרגע חולף! ואחר כך… תחזרו לעצמכם.

 

 

 

 

 

* המכון מוכר ומאושר על ידי משרד החינוך.