מה לשלוח לחייל שלכם בחבילה? סדרת טיפים להורים

טיפ מספר 1 – כבר קניתם למתגייס או למתגייסת שלכם את כל הציוד וסידרתם את התיק:

אבל מה אי אפשר לקנות בחנויות? איזה ציוד המתגייס שלכם צריך? הזכירו להם את ניסיון העבר שלהם. איך התמודדו בעבר עם מצבים חדשים, עם התמדה, עם משברים. הזכירו להם לפני הגיוס ובמהלך השירות, שכל הכלים הללו שפיתחו עם השנים וכל היכולות שהן חלק מהם, לא הולכים לאיבוד והם שימושיים במיוחד גם במהלך השירות הצבאי. אם ישכחו לעתים מיהם ולמה הם מסוגלים – היו אתם הזיכרון שלהם!

 

טיפ מספר 2 – לא לשכוח לארוז את האנתרופולוג הקטן שבמתגייס…

הציוד: גישה מדעית… אנתרופולוגים חוקרים תרבויות אקזוטיות ורחוקות. המחקר שלהם נקרא "מחקר משתתף". הם חיים בתוך השבט האפריקאי (למשל) ובתוך כך לומדים עליו. המליצו לילדיכם לעשות כאילו שהם חוקרים אנתרופולוגיים של תרבות הצבא. עיסוק אינטלקטואלי מאפשר להתבונן על הדברים בריחוק משועשע ולא לקחת אותם כל כך אישית.

 

טיפ מספר 3 – קבעו את יעד המסע:

בצבא ישנם סוגי שירות שונים. משירות קרוב לבית ביחידה פתוחה ועד שירות קרבי ביחידה מובחרת. לא לכל אחד מתאים אותו סוג שירות. להתאמת סוג השירות לצרכי החייל חשיבות מכרעת ליכולתו לשרת ולהשלים שירות בהצלחה. האם אתם יודעים איזה סוג שירות מתאים למתגייס או המתגייסת שלכם? למי שאינו מומחה בתחום קשה מאוד להעריך. רבים מכם היו בצבא ומכירים את היחידה בה שירתתם ואולי עוד כמה אחרות. מידע זה הוא כמובן חשוב אך וודאי לא מספיק. כמו בכל עניין, עוזר מאוד להתייעץ עם מומחה. במכון 'שערים לגיוס' יש מומחים בעלי ניסיון רב ועשיר בהערכת הקשיים והחזקות של המתגייס והחייל. מדובר בקב"נים ופסיכיאטרים לשעבר, אשר כבר התאימו בעבר לאלפי מתגייסים את סוג השירות.

 

טיפ מספר 4 – אינפורמציה:

הצבא הוא ארץ חדשה ולא מוכרת עבורכם, כמו עבור ילדיכם. גם מי מכם ששירת בצבא מכיר פן מאוד מסויים מתקופה מאוד מסויימת בעוד שהצבא הוא מסגרת גדולה מאוד ומגוונת מאוד. אתם עדיין לא יודעים איך זה להיות אבא של חייל קרבי? איך זה להיות אמא של חייל עם הפרעת קשב וריכוז ששובץ לקורס ממושך? איך זה להיות הורים של חיילת שתשרת רחוק מן הבית באזור מסוכן?
דברו עם הורים של חיילות וחיילים שעברו זאת לפניכם. בקשו מהם לשתף אתכם בחוויות שחוו ובמה שלמדו מהן. גלשו לפורומים, קומונות וקבוצות פייסבוק של הורים למתגייסים ולחיילים. זכרו לא לקבל מידע רק מגורם אחד, אלא לאזן ולהרחיב את התמונה מכמה שיותר מקורות מידע.

 

טיפ מספר5 – והפעם – מה לא לשלוח!

קיטורים וביקורת על הצבא יהפכו את החבילה שלכם לכבדה ולא מועילה. אין ספק שיש הרבה מה להגיד על הצבא, ובואו נודה – לא כל הדברים טובים… האוכל לא משהו, הרס"ר מתעסק בקטנות, הלחם משלשום ולא כדאי שנתחיל לדבר על נייר הטואלט… אבל, זכרו שהמטרה היא טובת הילדים הפרטיים לכם. אל תכניסו אותם לעמדה ביקורתית ולחשיבה שלילית כלפי הצבא. בסופו של דבר הבסיס הוא המקום בו הם שוהים לפחות שעות רבות מן היום, אם לא שבועות רצופים. עזרו להם להתמקד דווקא בדברים הטובים. אולי נדמה לכם שהם לא מקשיבים לכם, אבל עמדתכם משפיעה מאוד. אז, שמרו את הביקורת לעצמכם בבקשה…

 

טיפ מספר6 – משהו מכם…

הפסיכולוגים נוהגים לדבר על המושג "חפץ מעבר". מדובר על חפץ כלשהו שהילד לוקח אתו לגן והוא מייצג עבורו משהו מהבית ומקל עליו את רגעי הפרידה ורגעים קשים נוספים. החייל שלכם אמנם כבר לא בגן אבל גם הוא יכול להתנחם במשהו שבשבילו הוא חלק מההורים ומן הבית. שימו לו הפתעה קטנה בתיק. צידה לדרך…

 

טיפ מספ' 7 – תכניות חלופיות:

מרפי כבר אמר שכל מה שיכול להשתבש אכן ישתבש. אולי לא עד כדי כך, אך בהחלט כל תוכנית היא בסיס לשינויים. בצבא השינויים רבים וחוסר הוודאות מקשה מאוד על החיילים. ב"קטן", הם (למשל) מגיעים ביום ראשון ומצפים לפעילות מסוימת ופתאום "מוקפצים" למשימה שונה. ב"גדול", הם יכולים להתחיל מסלול אחד (למשל קרבי) ופתאום קורה משהו (בעיה רפואית לדוגמה) שמעביר אותם למסלול שונה לגמרי. חשוב לקחת מראש בחשבון את האפשרות שהתכניות ישתנו ולחשוב מראש מה עושים בתסריטים השונים. כך, כשמרפי יגיע לביקור, ומשהו ישתבש – ההתמודדות תהיה הרבה יותר קלה.

 

טיפ מספר 8 – למי לפנות בעת הצורך:

בטח כשהחיילים שלכם היו ילדים, והשארתם אותם לבד בבית (בגיל המותר כמובן!), הכנתם אותם וחזרתם ואמרתם למי אפשר לפנות אם יש צורך וציידתם אותם ברשימת טלפונים. טלפון של הסבתא, של הדודה, של השכנה ואמרתם למי אפשר לדפוק על הדלת. גם החיילים שלכם זקוקים לכזאת רשימה. שבו ועשו סדר, לאן אפשר לפנות כשקשה. קיימות אפשרויות רבות: למפקד הישיר, למפקד היחידה, לקב"ן, למ. ת"ש, לחברים, לרופא, לק. העיר ועוד ועוד. חשוב מאוד מאוד שהחייל שלכם לא ירגיש שאין לו לאן לפנות! ויותר חשוב מהכל – שירגיש שבכל בעיה הוא תמיד יכול לפנות אליכם!

 

טיפ מספר 9 – אמונה ביכולתו להצליח:

בימינו נוטים לדבר הרבה על הקשיים שבשירות. אבל, יש לזכור שהשירות הצבאי הוא הזדמנות לצמוח ולהתחזק. כמובן שצריך להיות עם היד על הדופק ולשמור שהחייל שלכם אינו נמצא במצוקה ואינו מפתח משבר. יחד עם זאת, אל תעטפו אותו בצמר גפן ואל תשדרו לו שהוא חלש. האמינו בכוחותיו. הוא עוד יפתיע אתכם!

 

טיפ מספר 10 – אהבתכם ללא תנאי ותמיכתכם הבלתי מסויגת:

הצבא הוא אתגר לא פשוט ובעיני חיילים רבים הוא מבחן ומדד להצלחה. רבים מאוד רוצים לרצות את ההורים, מרגישים שחייבים לעמוד בציפיות מסוימות. בן של אב ששירת בקרבי ולא מפסיק לספר על המילואים עשוי לחשוב שהוא חייב לעמוד באותם סטנדרטים. מישהי שאמה הייתה קצינה, חשה שמצפים גם ממנה לשירות שכזה. לחץ כזה המופעל מן הבית, או שהחיילים מפעילים על עצמם, עלול להוביל אותם למצבי משבר ומצוקה. הם עלולים לדרוש מעצמם יותר מידי כדי לא לאכזב וזה מסוכן. לכן, חשוב שתדגישו בכל דרך אפשרית שמה שלא יהיה, בריאותם הפיזית והנפשית היא החשובה לכם ביותר, שההצלחה בצבא חשובה רק כל עוד אינה פוגעת בהם. שידעו בכל רגע שבבית יש להם גב אוהב ותומך בלי קשר להצלחתם בצבא.

 

לחזרה לשער חיילים בחובה ראשי

* המכון מוכר ומאושר על ידי משרד החינוך.