מידע למטפלים בבני נוער לקראת גיוס / שירה אורי

כאנשי טיפול אנחנו אופטימיים מטבענו. אחרת היינו עושים הסבה להייטק או נדל"ן (יותר כסף ופחות צרות…). אנחנו יודעים מניסיוננו ותמיד רוצים להאמין שהאדם הוא יצור משתנה ודינמי, ושלכל אחד יש תקווה.

אם זה נכון לגבי כלל בני האדם, זה נכון שבעתיים לגבי בני הנוער הנמצאים בתקופה מורכבת בחיים. רבים מהם חווים קשיים, משברים ומצוקות ונזקקים לטיפול רגשי כזה או אחר. החל משיחות עם היועצת וכלה בטיפול פסיכיאטרי. חלקם הגדול צולחים את מהמורות התקופה, מתחזקים, מתייצבים והופכים למבוגרים נורמטיביים ומתפקדים. אנו, המלווים אותם בתהליך, זוכים לעיתים קרובות, לראות ברכה בעמלנו.

העניינים מתחילים להסתבך כאשר בעיצומו של תהליך הטיפול וההתחזקות, מופיע באופק השירות הצבאי. יום הגיוס הצפוי בעוד שנתיים, שנה וחצי, כמה חודשים… הוא שעון מתקתק הקוצב את הזמן המשותף שלנו עם המטופל. האם נספיק? האם נגיע מוכנים? איך נדע שהגענו מוכנים?

וכאילו שזה כשלעצמו אינו מסובך עד בלתי אפשרי, נוספת לכך עוד מורכבות: שלב המיון בלשכות הגיוס מתבצע זמן רב לפני מועד הגיוס עצמו. במהלכו, מתבקשים רבים מן המטפלים לחוות את דעתם לגבי התאמתם לשירות הצבאי של הנער או הנערה שבטיפולם שהם כעת מלש"בים – מועמדים לשירות בטחון. בנקודה הזאת נמצא המטפל עצמו במצוקה ובדילמה קשה. מחד, אנו מקווים שבפרק הזמן שנותר עד הגיוס יחול שיפור משמעותי  ואנחנו חוששים שתיאור המצב כפי שהוא כעת, יסגור בפני הנער או הנערה אפשרויות רבות בעתיד. מאידך, אי אפשר לדעת האם יהיה בפועל שיפור, ואולי תהיה החמרה? אנחנו רוצים להגן על המטופלים מפני שירות שיהווה סטרס גדול מידי עבורם, כזה שיוביל אותם למצוקה קשה ואולי אף גרוע מזה. איך נגן עליהם וגם לא נסבך אותם? איך נשמור בו זמנית גם על המטופל וגם על האתיקה המקצועית?

כאשר מלש"ב מדווח על היותו מטופל, הוא ממלא טופס ויתור סודיות ולמטפל נשלחת דרישה לחוות דעת. המיון הברה"ני (בריאות הנפש) בלשכת הגיוס נראה, לרוב, כך: המלש"ב מגיע לקב"ן, מתבצע אינטייק בן פחות משעה ובסופו מחליט הקב"ן האם להתאים לו הגנה כלשהי, כלומר, איסור לשבצו בתנאי שירות אשר בהם הוא צפוי, להערכת הקב"ן, לקשיי הסתגלות. אפשרות אחרת היא הפנייתו לבדיקה פסיכיאטרית על מנת לבדוק את כשירותו לשירות בכלל או לגייסו עם פרופיל נפשי שהוא בטווח הכשירות.

הצבא מגייס מספר עצום של חיילים מידי שנה והוא יודע כיצד לנתב אותם למקומות בהם הוא זקוק להם. רוב החיילים מצליחים להתמודד עם השירות, גם אם חלקם אינם אוהבים אותו במיוחד ושמחים לסיימו. למקצת החיילים הזקוקים להתייחסות מיוחדת ומענה פרטני, מתקשה המערכת יותר לתת מענה. המיון בלשכת הגיוס הוא נקודת זמן קריטית שתשפיע על כל מהלך השירות הצבאי של המטופל שלכם, לעיתים אפילו עד סוף שירות המילואים אי שם בשלהי שנות הארבעים לחייו. זהו גם המקום בו יש לנו, כמטפלים, היכולת הגבוהה ביותר להשפיע.

 

מאחר ולקב"ן, כאמור, ניתן זמן קצר להחליט החלטות גורליות, הוא נעזר במידע תומך החלטה מגורמים שונים. המידע מן המטפל, המכיר את המלש"ב היכרות קרובה ולאורך זמן, הוא מידע חשוב ביותר. לכן כדאי לנסח חוות דעת שתשרת בצורה המייטבית את צרכיו של המטופל ותוביל אותו להצלחה בשירות הצבאי (או במסגרת אחרת) ולא, חלילה, להחרפת מצבו. פעמים רבות במצבים הללו מופעלים על המטפל לחצים מכיוונים שונים. למשל, מכיוון המלש"ב – לכתוב כמה שפחות או ההיפך, להגזים ולהמליץ על שחרור. מכיוון המערכת בה עובד – מחוייבות לרמות שונות של סודיות רפואיות ואישור להעברת מידע. וכמובן, הלחץ המשמעותי ביותר עבור המטפלים כולם – הדילמות הפנימיות, האתיות והמוסריות.

רובינו שרתנו בצבא ומכירים אותו ברמה כזאת או אחרת. אולם, הצבא הוא ארגון ענק ומורכב מאין ספור סוגי שירות, תנאי שירות ותפקידים. למי ששרת שנים רבות כאיש בריאות הנפש בצבא, עבר מספר רב של יחידות, והיה בקשר עם קב"נים עמיתים ששרתו ביחידות אחרות יש את היכולת להעריך את התאמתו של המלש"ב לשירות בכלל ולסוגי שירות שונים. הוא הגורם המכיר היטב, הן את תחום בריאות הנפש וההסתגלות והן את המערכת הצבאית ולכן הוא שיכול להעריך את הצפוי להתרחש במפגש בין השניים.

במכון 'שערים לגיוס' נמצאים אנשי מקצוע כאלה וזה בדיוק המענה שאנו באים להציע. כדי שההערכה שלנו תהיה מדוייקת ומבוססת, חיוני שעמדתכם כמטפלים תילקח בחשבון. אולם, בניגוד למצב בו המכתב נשלח מכם ישירות ללשכת הגיוס, כאן מתבצע תהליך נוסף שהוא חשוב מאוד במקרים רבים, והוא הערכת המצב בהקשר המאוד ספציפי של הגיוס והשירות. זאת תוך כדי תהליך לו שותפים הנער, הוריו ואתם כמטפלים.

עבור המטפלים, המתקשים להעריך ולהמליץ במדוייק על מנת לעשות את המיטב עבור מטופליהם – אנו מהווים את החוליה המקשרת בין בריאות הנפש לבין הצבא. אנו מכירים את שניהם, דוברים את שתי השפות ויודעים לתרגם לשני הצדדים לצורך יצירת תקשורת מייטבית.

ולסיום, שני טיפים חשובים:

  1. אפילו בארגון הנוקשה בעולם, יודעים שהאדם הוא יצור דינמי. לכן – בניגוד למיון הפסיכומטרי – המיון הרפואי (ובכללו תחום בריאות הנפש) יכול להשתנות עם שינוי מצבו של המלש"ב, אפילו סמוך מאוד ליום הגיוס. כך, שניתן לדווח על שיפור או החמרה במידה ואלו מתרחשים ובעקבות כך יהיה זימון להערכה נוספת.
  2. במהלך השירות, לחיילים יש לאן לפנות והעובדה שהיה טיפול בעבר, נלקחת בחשבון בהערכת המצב. עם גיוסם ציידו את המטופלים במכתב שלכם, אותו יוכלו 'לשלוף' בעת הצורך. המכתב ישמש אותם, ולו כחפץ מעבר…

נכתב ע"י רסן מיל' שירה אורי קבני"ת , מנהלת מקצועית של מכון שערים לגיוס.

* המכון מוכר ומאושר על ידי משרד החינוך.