מה קורה כשקצינים ונגדים מפתחים מצוקה, משבר או מחלה נפשית, כאנשי קבע חונכנו להיות חזקים, חסונים, קשוחים ועמידים. למדנו לא להתפנק, לא לנצל ימי חופשה, להגיע לעבודה בגימלים. אין "לא יכול" אין "זה יותר מידי בשבילי". אמנם יש חוקים סוציאליים מתקדמים בצבא המבטיחים ימי מחלה או שעות מופחתות ב'משרת אם', אך לצידם קיימים גם חוקים בלתי כתובים ולחץ חברתי עצום על משרתות ומשרתי הקבע, שהם לעתים קרובות, מטבע הדברים, אנשים צייתנים ומקבלי מרות.
מעבר לכך, כמובן שאסור לשכוח, שאנשי הקבע הם בחלקם הגדול, אנשים ערכיים ומצפוניים שיעשו הרבה מאוד על מנת למלא את תפקידם ולתרום. לא פעם על חשבון בריאותם, רווחתם וחיי המשפחה שלהם. שירות הקבע היה מאז ומעולם קשה ותובעני. כשמדברים בתקשורת על התנאים המופלגים שלנו, ואיך אנחנו עושקים את קופת המדינה, אנחנו הלא יודעים את האמת. מעטים מקומות העבודה המשתווים לשלנו במידת הלחץ, התובענות וחוסר הוודאות. בשנים האחרונות הולך השירות ונעשה קשה אף יותר. בכל פעם שיש קיצוץ בתקנים, נשארים ברי המזל שנותרו במערכת עם עומס עבודה כפול ומשולש. לא פחות קשה מעומס העבודה, הוא עומס הידיעה שעתידך אינו מובטח ואתה יכול להיכלל בגל הקיצוצים הבא, חרף עבודתך המסורה. עם השנים, כאשר נוסף גם עול הטיפול במשפחה, הלחצים גוברים עוד יותר.
חלקנו מצליחים לסחוב כך עשרות שנים. אך יש לזכור שגם אלה שאינם נשברים ממש, משלמים על כך לא פעם מחירים כבדים. לעתים המחירים הללו ניכרים לעין: השמנה, התקרחות, עישון… ולעתים סמויים יותר: לחץ דם גבוה, כולסטרול, חרדות ועוד. עומסי העבודה, ההתמודדות על תפקיד אחת למספר שנים (במקרה הטוב), הריחוק מן המשפחה, מבחני הכושר, המטווחים, הביקורות ומה לא… כל אלה משפיעים על כולנו, מי יותר ומי פחות.
כמובן, שלמרות כל הנאמר לעיל, יש אנשי קבע רבים שנהנים מן השירות, חשים סיפוק, תרומה ועשייה מאתגרת. הצבא גם יודע לדאוג להפוגות למשרת הקבע ומשפחתו ולפינוקים כאלה ואחרים המאזנים את התמונה ומאפשרים גם לאסוף כוחות להמשך.
אחוז לא מבוטל מן ואוכלוסייה הכללית נזקק במהלך חייו לטיפול גורמי בריאות הנפש. וודאי שמי שמתמודד שנים רבות עם מציאות רוויית מתח, חשוף למשברים. בקרב החיילים הולך ונעשה מקובל יותר ויותר לפנות לקב"ן ולקבל עזרה. אצל אנשי הקבע פניה לגורמי בריאות הנפש בצבא היא מסובכת יותר. פעמים רבות חוששים מהסטיגמה, מפחדים להפסיד שעות עבודה ולהיתפס כחלשים. מפקדים רבים שכבר למדו לקבל ולהבין שחיילים סובלים ממצוקות נפשיות וקשיי הסתגלות, עדיין מתקשים לקבל זאת כאשר מדובר באנשי קבע. כל זה מוביל בלא מעט מקרים לדחיית הטיפול ולהתדרדרות המצב. במצבי מצוקה יכולים אנשי הקבע לפנות לטיפול שיחתי ופסיכיאטרי במכון הקבע בצבא, המעניק מענה מקצועי ובהחלט מסייע במקרים רבים לחזור לתפקוד ולהרגשה טובה. מטעמי תקציב, טיפול זה מוקצב בזמן ובמספר פגישות, אם כי ניתן לפנות ולבקש להאריכו. אפשרות אחרת היא לפנות לטיפול פרטי באזרחות. יתרונה של אופציה זו הוא בדיסקרטיות המוחלטת. ניתן לפנות לטיפול כזה אצלנו במסגרת שירותי המכון.
לעתים מצבו של איש הקבע מחמיר עד כדי כך שעולה שאלה לגבי התאמתו להמשך שירות ואפשרות של סיום השירות בדרך זו או אחרת. אחת האפשרויות היא פרישה רפואית. להחלטה על עצם הפרישה ועל עיתויה, יש השלכות כלכליות ורגשיות מאוד משמעותיות. כאשר יש לזכור שבהליכי פרישה מהצבא, האינטרס של המערכת אינו זהה לאינטרס של הפרט. איש הקבע נמצא במצב נפשי קשה (שאם לא כן לא היה עומד שחרורו על הפרק) ודווקא במצב כזה הוא נדרש לתעצומות נפש על מנת להתנהל באופן שיבטיח את עתידו. בגלל הקושי לעמוד על זכויותיו ולשקול בשלווה ובכובד ראש את העומד בפניו, אנו ממליצים להיעזר בצוות המכון אשר ילווה אתכם טיפולית ומשפטית ויבטיח את מיצוי זכויותיכם.
לסיכום, זכרו, שאין דבר חשוב יותר מבריאותכם ובכלל זה גם בריאותכם הנפשית! אם אתם חווים החמרה במצבכם הנפשי, פנו לסיוע מקצועי!
