אופיר היה מאז ומתמיד רגיש. הוריו מספרים שכל מעבר ופרידה היו קשים עבורו, מהגמילה מהחיתולים ועד המעבר לתיכון. הוא התקשה להיפרד מהוריו, אפילו ללילה אחד ולכן לא יצא לטיולים שנתיים.
אופיר מתואר כ"אסטיניסט": לא אוהב שיושבים לו על המצעים, מרבה להחליף מגבות ובגדים, לא אוכל מחוץ לבית. תמיד היה שקט וממושמע, אהוב על מורים ותלמידים. היו לו חברים טובים, שהבינו ותמכו בו. אוהב בילויים שקטים בביתו ובבתי חבריו. מעולם לא היה בטיפול נפשי. פתר את הבעיה בכך שלא נמצא במקומות ובמצבים שהלחיצו והפחידו אותו. הוריו של אופיר שרתו בצבא והיה להם חשוב מאוד שגם בנם, למרות רגישותו, ישרת ויתרום. יחד עם זאת, הבינו כולם שלא יוכל להתגייס "רגיל" ולשרת כמו כולם ושהוא זקוק לעזרה.
המשפחה פנתה אלינו כחצי שנה לפני הגיוס. אופיר נפגש עם קב"נית מנוסה במיל', אשר שוחחה ארוכות גם עם הוריו. לאחר מכן כתבה את התרשמותה מאופיר והמליצה על כך שהקב"ן בלשכת הגיוס יתן מענה לקשייו על ידי כך שיגן עליו מפני שירות קרבי ומרוחק מן הבית. אופיר התגייס בתחושת בטחון רבה יותר, אם כי עדיין עם חששות מפני ההתמודדויות הצפויות לו.
בטירונות היו אמנם קשיים, אך אופיר היה נחוש להתמודד ועבר את השבועות הבודדים הללו בהצלחה. אולם, לאחריה, שובץ לקורס של מכונאי, בו היה עליו לעסוק כל הזמן בגריז ולכלוך, כאשר, כאמור, אחד הקשיים המשמעותיים שלו הוא מגע עם לכלוך. אופיר סבל מאוד במהלך הקורס והחל לפתח משבר נפשי שהחמיר עם הגעתו ליחידתו הקבועה. זאת על אף ששובץ – עקב המלצותנו -ביחידה פתוחה הקרובה לביתו.
תקופה זו הייתה קשה מאוד עבורו וגם עבור המשפחה כולה. המשפחה פנתה אלינו בשנית. הבנו שאמנם המלצת 'שערים לגיוס' כובדה במלואה ותנאי השירות היו כפי שהומלץ. אולם, למרבה הצער, שובץ דווקא לתפקיד בו עליו להתמודד בכל רגע עם אחד הקשיים הגדולים ביותר שלו.
בשלב זה נבדק אופיר על ידי פסיכיאטר במכון. הסיבה שנבדק על ידי פסיכיאטר הפעם לא קשורה חלילה להתרשמות שקיים חולי נפשי. הסיבה היא שבמידה ורוצים להוסיף הגנה נוספת מעבר למה שכבר החליט הקב"ן – המלצת פסיכיאטר היא מאוד אפקטיבית.
בעקבות המלצות המכון, הוחלט שאופיר לא ישרת עוד כמכונאי והוא הועבר לתפקיד פקידותי. אופיר משרת מאז בהצלחה. הוא מביא לידי ביטוי את יכולותיו האינטלקטואליות. הוא חייל ממושמע ומשתלב חברתית היטב ביחידה.
