מה ההשלכות של אבחון פסיכיאטר אזרחי או פסיכיאטר צבאי על עתיד ילדיכם?

ישנם הורים שעושים הכל על מנת שילדם לא ייבדק על ידי פסיכיאטר. לעיתים החלטה זו היא טעות. יש נערים הזקוקים מאוד להערכה פסיכיאטרית כדי לדעת מהו הטיפול הנכון עבורם.

אצל רבים למילה 'פסיכיאטר' קונוטציות שליליות ומפחידות. גם כאלה שפונים ללא קושי לטיפול שיחתי אצל פסיכולוג או עובד סוציאלי, עדיין נרתעים , כאמור, מלפנות לבדיקה פסיכיאטרית. התגובות הן פעמים רבות: "אבל הילד שלי לא משוגע!" "זה יירשם לו בתיק האישי לנצח!", "אנחנו לא רוצים לתת לילד תרופות כי מתמכרים אליהן וזה כמו סמים".

אז בואו נפריך כמה מיתוסים…

ראשית, פסיכיאטר הוא רופא אשר למד לימודי רפואה רגילים ולאחריהם התמחה באבחון ומתן מענה למגוון מצבים רגשיים ונפשיים. רבים מהפסיכיאטרים אינם עובדים בבתי חולים פסיכיאטריים והם משרתים את כלל האוכלוסייה במצבי משבר ומצוקה. לפסיכיאטר סמכות למתן טיפול תרופתי, אשר מהווה כיום אחד האמצעים לשיפור איכות החיים. וודאי יש בסביבתכם אנשים קרובים אשר נוטלים טיפול תרופתי ומתפקדים היטב ולכן, במקרים רבים, אתם אינכם יודעים עליהם. במהלך הכשרתם מתנסים הפסיכיאטרים גם בטיפול שיחתי ותפקידם אינו מתמצה במתן תרופות בלבד. חלקם מומחים גם בפסיכותרפיה ועוסקים בשני התחומים במקביל ובמשותף.

בצה"ל מהווים הפסיכיאטרים חלק ממערך בריאות הנפש. בלשכות הגיוס, כמו הקב"נים, גם תפקידו של הפסיכיאטר הצבאי הוא מיון. כלומר – הם בודקים את המלש"ב ומעריכים האם מתאים לגיוס ואם כן באיזה תנאים. בהתאם להערכתם הם ימליצו על שחרור מהצבא במקרי קיצון (21) או על פרופיל ביניים (64 או 45) כדי שהמתגייס ישרת בצבא אך יקבל הקלות בהתאם למצבו הנפשי.

גם בשירות עצמו מהווים הפסיכיאטרים גורם ממיין, כמו בלשכת גיוס אך יש להם תפקיד נוסף. הם עוזרים לקב"נים לגבש הערכה מדויקת של מצבו של החייל ובכך מסייעים ומקדמים את הטיפול בו. לעיתים יכול החייל להיעזר גם בטיפול תרופתי, לצד טיפול בשיחות אצל הקב"ן.